הלשכה המשפטית לאגף המכס והמע"מ נ' לבנייה בע"מ ואח' - פסקדין

גזר דין – נאשמים מס' 1 ו- 2

רקע

נאשמת מס' 1 (להלן: הנאשמת) היא חברה קבלנית לבצוע עבודות בניה. נאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) הוא מנהלה של הנאשמת. בשנים 2007-2009, ניכה הנאשם בדו"חות המע"מ של הנאשמת מס תשומות בסכום כולל של כ- 600,000 ש"ח תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות של עוסקים, אשר בפועל לא בצעו עם הנאשמים כל עסקה.

בשל כך הורשעו הנאשמים בעבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, בכוונה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה שמה דגש על חמרת העבירה. לאור זאת בקשה להשית על הנאשם עונשים של שנת מאסר בפועל וקנס בסך 60,000 ש"ח.

טענתו המרכזית של ב"כ הנאשמים היתה, שהחשבוניות אותן כלל הנאשם בדו"חות המע"מ אינן חשבוניות פיקטיביות אלא חשבוניות "זרות", וכי הנאשמת הוציאה את הסכומים הנקובים בחשבוניות במהלך עסקיה, לצורך העסקת כח אדם, אך נאלצה לפנות לשימוש בחשבוניות זרות, בגלל מצוקה שנובעת מהעדר הסדרה של נושא העסקת עובדי שטחים. לאור אלה ביקש להקל עם הנאשמים.

מתחם העונש ההולם

הנאשמים ניכו שלא כדין תשומות בסכום כולל של 600,000 ש"ח. הם פעלו בצורה שיטתית ומאורגנת, תוך שימוש בעשרות חשבוניות פיקטיביות, לאורך תקופה של כשלוש שנים. מכל בחינה אפשרית, מעשיהם שקולים לשליחת יד לקופת הציבור.

שני ערכים מוגנים נפגעו בשל מעשי הנאשמים, ערך השוויון בנטל המס וערך הפגיעה בקופה הצבורית. המעשים גרעו מן הקופה הצבורית סכום ניכר, של כ- 600,000 ש"ח.

מלבד חומרת העבירות ופגיעתן בערכים מוגנים חשובים, מדובר בעבירות אשר הפתוי לבצען גדול, בצדן רווחים גבוהים וסיכויי התפיסה נמוכים. לפיכך יש מדיניות ענישה הולמת אמורה להרתיע נאשמים מבצוע עבירות דומות.

פסיקה עקבית קובעת, כי בעבירות דומות יש להחמיר עם העבריינים לשם הרתעה, בשל הקלות שבביצוע העבירות והקושי לאתר מבצעיהן. בפסיקה ניתן דגש על הערך החברתי העומד בבסיס החובה לשלם מסים ולשאת בנטל הכללי. כן נפסק לא אחת, כי לנסיבותיו האישיות של העבריין יש משקל נמוך. ר' למשל רע"פ 5060/04, הגואל, רע"פ 4791/08, כהן, רע"פ 7450/09, רע"פ 2843/11, אבו עיד, עפ"ג 2444-03-11, ג'בר , רע"פ 7790/13, חיים, רע"פ 1866/14, זקן ועוד.

חשבוניות זרות

כאמור, טענת הנאשמים היא, יש להקל עמם מכיון שהעבודות המתוארות בחשבוניות בוצעו בפועל, וכל חטאם הוא בכך שקבלו חשבוניות על שמותיהם של עוסקים אחרים מאלו שבצעו את העבודות בפועל. לא ראיתי ממש בטענה.

הנאשמים ניכו מס תשומות בסכום כולל של כ- 600,000 ש"ח, אותו בפועל לא שילמו. הטענה, כי לצד ביצוע עבירות אלו, בצעו הנאשמים עסקאות עם אחרים, להם לא שילמו מע"מ ולא קיבלו מהם חשבוניות כדין, אין בה ולא כלום. אין זו גזירת שמיים לבצע עסקאות דוקא עם גורמים בלתי מורשים והדבר לא נכפה על הנאשמים בעל כרחם. הדעת נותנת שהיו לכך יתרונות כלכליים של ממש על פני עבודה מסודרת ותשלום מלוא המסים, אשר הצדיקו נטילת הסיכון. קיזוז חשבוניות פיקטיביות אינו כורח ואינו אונס, אלא בחירה מודעת של עבריין, להמנע מתשלום מסים על חשבון קופת הציבור ולהשאיר בכיסו את סכום המע"מ שכביכול שילם. שורה תחתונה היא, כי סכום המס שצוין בחשבוניות אותן ניכו הנאשמים לא שולם ולא היתה כל הצדקה לנכותו. אין בלוליינות המילולית או החשבונאית שבהבחנה בין חשבונית פיקטיבית לחשבונית זרה כדי לעקוף עובדה פשוטה זו.

אך באחרונה דן בית המשפט העליון בטענה דומה, כי יש מקום להבחנה בין שימוש בחשבוניות פיקטיביות לבין חשבוניות זרות, ודחה אותה. נפסק:

"אין חולק כי השימוש בחשבוניות הזרות איפשר למבקש לחמוק מתשלום מס אמת במשך שנים ובהיקף ניכר, ובכך לפגוע בעקרונות הבסיסיים העומדים מאחורי חובת תשלום המס, החלה על כלל הציבור. התחמקות שיטתית זו מתשלום מס אמת, מדגישה את הפסול הטמון במעשי המבקש, ואינני סבור כי יש בסיס לטענה, לפיה ראוי להקל בעונשו אך משום שהתחמקות זו נעשתה באמצעות שימוש בחשבוניות זרות, ולא תוך שימוש בחשבוניות פיקטיביות. רע"פ 1866/14, אופיר זקן נ' מדינת ישראל.

בשולי הדברים אציין, כי צרמה לי טענת ב"כ הנאשמים, כי "הפועלים עצמם לא רוצים הטבות סוציאליות". חלק מרעותיו של השימוש בחשבוניות פיקטיביות, הוא העובדה כי יש בו מתן כיסוי חשבונאי להעסקה "בשחור" של פועלים קשי יום, לרוב תושבי שטחים ללא אישור עבודה כדין. עובדים אלו מועסקים לרוב בתנאים לא תנאים, תוך התעלמות מזכויותיהם השונות, ובהן ביטוח, ימי חופשה, ימי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד. אינני בא חשבון עם הנאשמם בגין האפשרות שחטא בעבירות נוספות מעבר לנכוי מס תשומות שלא כדין. עם זאת, בודאי שלא ראיתי מקום להקל עמו בשל הטענה שחסך מהעובדים את העלות והטורח הכרוכים בקבלת מלוא זכויותיהם, אותן כביכול אינם רוצים.

במידה מסוימת, יש בכך משום שיקול להחמיר דוקא עם עוסקים העושים שימוש בחשבוניות זרות, בשל השימוש שנעשה בהן לעתים תכופות, על מנת להסתיר העסקה שלא כדין של עובדים, אך כאמור, לא ראיתי להדרש להבחנה בין סוגי החשבוניות הפיקטיביות השונים.

לאור האמור למעלה, ובשים לב לסכומי המס אשר נוכו שלא כדין ולמשך ביצוע עבירות, מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשעו הנאשמים הוא מאסר בפועל, לתקופה שבין שמונה חודשים לשנתיים וחצי וקנס כספי.